התאמת מכשירי שמיעה
אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני מבוגרים וקשישים בעלי מגבלת שמיעה, היא ההתמודדות בסביבה רוויית-רעשים. לטוב לרע זו הסביבה בבתי אבות באירועים חברתיים ופעילויות. גם אם בסביבה מבודדת נטולת רעשים, הלוקה בשמיעתו מצליח בדרך כלשהי, להבין את הנאמר לו על ידי בן שיחו, בסביבה רועשת (כקניון, רחוב, אוטובוס וכד’), סיכויו להתמודד פוחתים עד מאד, ולעיתים, בסביבה רועשת ממש, הם אפסיים. התמודדות זו יכולה להיות הסיבה העיקרית לכך כי גם בעלי מגבלת שמיעה מאובחנת אבל לא מטופלת, יעדיפו להסתגר בביתם או בבית האבות בו הם גרים, ולא להתמודד עם האתגר האורב להם בחוץ.
אבל, בכל זאת, יש צורך להתאים מכשיר שמיעה!
ההסתגרות בדלת אמות איננה פוטרת את בעל ליקוי השמיעה מהתמודדות עם הצורך בהתאמת מכשירי שמיעה, אלא דוחה את ההתמודדות למועד מאוחר יותר. מועד, אשר במקרים רבים, עלול להיות מאוחר מידי על מנת למנוע את ההתדרדרות בשמיעה. ברור כי ביצוע בדיקה שמטרתה אבחון רמת מגבלת השמיעה לצורך התאמת המכשיר/ים המתאימים לנבדק ראוי לה שתעשה בתנאים המתאימים לה (חדר סגור ומבודד מרעשים, למשל). אולם כאשר מצד אחד מונחת על כף המאזניים רתיעתו של בעל המגבלה, ומצד שני – הדחייה המובנת בביצוע הבדיקה, אשר עלולה לגרום לאובדן טוטאלי של השמיעה, מוסכם מעל לכל צל של ספק, כי התאמת מכשירי השמיעה בסביבתו הטבעית של הקשיש בעל לקות השמיעה הינה הצעד הנדרש.
הבעיה הספציפית של קשישים בעלי מגבלת שמיעה
אצל אנשים קשישים קיים פער בין המציאות ויכולותיהם האמיתיות לבין הדרך בה הם תופשים את עצמם. לעיתים קרובות, אנשים קשישים לא ימהרו להודות בקיומה של מגבלה (מגבלת שמיעה, מגבלת ראיה, מגבלה בתנועה וכן הלאה), פשוט מאחר ובמידה ויודו בקיומה, יצטרכו להתמודד עם העובדה שהם מזקינים וכי יכולותיהם כיום אינן דומות ליכולותיהם בעבר. הצורך ב”הודאה” זו, במיוחד כאשר היא מגיעה על רקע מגורים בסביבה שאיננה ביתו של הקשיש, מקשה על הסובבים את הקשיש לדעת מה מצבו המדויק. ולכן, במקרים רבים, כאשר הקשיש איננו “מודה” בקיומה של המגבלה, הסובבים אינם מודעים לה ולצורך בהתאמת עזרים שעשויים להקל על תפקודו היומיומי של הקשיש. דבר זה, כמובן, עלול לגרור איתו החמרה נוספת של הבעיה, וחוזר חלילה.
בשורה התחתונה:
האפשרות להעתיק את מקום ביצוע בדיקות השמיעה ממכון שמיעה חיצוני אל תוך ביתו של הקשיש או אל בית האבות בו הוא מתגורר, אמנם עשויה לפגום (באופן מינורי בלבד) ב”סטריליות” של הבדיקה, אולם היא מהווה פתרון מוצלח במיוחד במקרים בהם מדובר בקשישים שההתמודדות עם סביבה סואנת בדרך למכון השמיעה עלולה לגרום להם לוותר על בדיקת השמיעה או לדחות אותה שוב ושוב. אמנם, ביצוען של בדיקות בסביבת המחיה של הקשיש הינה מאתגרת יותר מאשר בסביבות אחרות, אולם לעיתים קרובות, היא עשויה להוות את ההבדל בין קשיש שומע ומתפקד לבין קשיש ששמיעתו לקויה כמעט עד לחירשות מוחלטת.