מס ירושה (עזבון) בישראל

בכתבה זו תוכלו למצוא הסבר על המס שכרגע לא קיים, היה בעבר ועלול לחזור בשנים הקרובות – מה עושים? והאם יש ממה לפחד?

לפני שמתחילים, חשוב לדעת:
• מס ירושה או בשמו הנוסף, מס עיזבון הנו מס אשר מוטל על נכסים או כספים המועברים בירושה לדורות הבאים.
• האבחנה המקובלת בין מס עיזבון למס ירושה – הוא בסיס מס שונה או נישום שונה.
• מטרתו העיקרית של המס הינה הקטנת האפשרות לריכוז ההון בידי מעטים וניסיון לצמצם את אי-השוויון הנגרם מכך.
• מס העיזבון אינו משפיע או מתערב במנגנונים הטבעיים של שוק ההון.
• רוב הבנקים בישראל, מאפשרים העברה ללא מס רק לחשבון בני הזוג (ללא צורך באישור פקיד שומה). כל מתנה אחרת מסוג זה חייבת אישור פקיד השומה, בשביל שהבנק לא יחייב את חשבון הבנק בניכוי המס שנוצר בעקבות ההעברה.

מס ירושה ביהדות

אומנם החכמים התירו לאנשים עשירים לתרום עד שלישי מרכושו לצדקה- אך לא חוייבו בכך. ישנן מספר התיחסויות בתורה לטובת העברת הירושה מאדם לצאצאיו ולא לאנשים אחרים:

• הגמרא במסכת בבא בתרא מעבירה ביקורת על האדם אשר מוריש את נכסיו לאנשים אחרים שהם לא צאצאיו.
• הרמ”א בשולחן ערוך מציין כי מי שציוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות- יוריש נכסיו ליורש כי אין יותר טוב מכך.
• באופן כללי, המפלגות הדתיות מתנגדות להשבת מס הירושה לישראל.

מס עיזבון (Estate Tax)

הינו מס עסקאות. במס זה, השומה הנה על העיזבון ככלל, עוד בטרם התבצעה העברה ליורשים. מדרגות מס העיזבון, ימסו את השקלים האחרונים של העיזבון בשיעור המס של כל מדרגה. זהו סוג המס שהיה מקובל בישראל. במדרגות מס זהות בין מיסוי עיזבון וירושה- מיסוי עיזבון יניב יותר הכנסות לאוצר המדינה, כיוון שלעולם יהיה מס העיזבון במדרגת מס גבוהה או דומה לזו של היורש.

מס ירושה (Inheritance tax)

גם כאן מדובר במס עסקאות. מדובר במס על ההכנסה מירושה כאשר הנישום בה הוא היורש. במס זה, כל נישום ממוסה באופן אישי. כלומר, יורשים שונים ימוסו באופן שונה. סוג הקשר שהיה בין היורש למוריש מהווה את בין השיקולים העיקריים בקביעת מדרגות מס. כלומר, ככל שהפרנטלה ראשונית יותר, כך יהיה המס נמוך יותר.

• פרנטלה – קבוצת קרובי הדם של המוריש, הכוללת בקו יורד את צאצאיו של המוריש (פרנטלה ראשונה) בקו עולה את הורי המוריש וצאצאיו (פרנטלה שניה), לאחריהם הורי הוריו וצאצאיהם (פרנטלה שלישית).

כך למשל נטל המס על הבן הינו נמוך יותר מנטל המס על האחיין ועל הכנסות אחרות שיש ליורש.

חוקי מס הירושה

החוקים של מה הירושה משתתנים ממדינה למדינה. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של מדינות, בן הזוג של המוריש פטור ממס ירושה. להלן פירוט של עיקרי חוקי המס:

• ככל שמספר היורשים גבוה יותר, כך שיעור המס קטן יותר.
• המס חל על סוגי נכסים וכספים שונים, במקומות שונים: נדל”ן, נכסים פיננסיים, כספים שונים, ביטוח חיים וחפצים אישיים. יש לציין כי החפצים האישיים מוערכים באמצעות שמאי.
• על-מנת שמס הירושה יהיה אפקטיבי, ישנו בנוסף גם מס מתנות.

מס מתנות

כפי שבוטל בישראל המיסוי על ירושה, כך גם בוטל המיסוי על מתנות. ברוב המקרים, העברות של נכסים אישיים, מזומנים, ציוד וכו’ אינן חייבות במס כאשר ניתנים במתנ- לא על הנותן ולא על המקבל. עם זאת, נציין חוקים עיקריים של המס:

• הגבלה בזמן – למשל, מתנה שניתנה עד 7 שנים לפני הפטירה תיחשב כחלק מהירושה ותחויב במס, או בגובה שוויה של המתנה.
• במקומות שונים ישנם נכסים ומתנות הפטורים ממס ירושה – ישנה אפשרות לעודד מפעלים שוניםוחוות משפחתיות על ידי פטור (חלקי או מלא) ממס ירושה. בנוסף, ישנו פטור ממס ירושה על כספים שהועברו לארגוני צדקה או תמיכה בארגון פוליטי.

תרשים לדוגמא

המוריש הותיר שלושה ילדים הורה אחד ואח. ההורה השני ובת זוגו נפטרו לפניו.

חלוקה בין היורשים
• ילדי המוריש יורשים את עזבונו בחלקים שווים ביניהם.
• כשכל אחד מהם יורש 1/3 מהעיזבון.
• הורה המוריש ואחיו אינם יורשים.

ביטול המס בישראל

מס העיזבון קיים ברוב המדינות המפותחות, כפי שהיה גם בישראל בין השנים 1950-1981. החל מה-1 במרץ 1981 בוטל המס בישראל.
ישנן מספר דעות לגבי השיקולים והסיבות השונות לביטול המס:

1. ועדת בן בסט- נועדה טענה כי ביטול המס נובע מהאינפלציה אשר פקדה את ישראל באותה עת.
2. יחזקאל פלומין- טען כי המס בוטל בעקבות שיקולים אידאולוגיים של הליכוד.
3. סיבות היסטוריות- הועלו סיבות כגון לחץ הקהילה הדתית לביטול המס.
4. המס לא כלכלי- הוצאות הגבייה של המס התקרבו עוד ועוד לתקבולים המתקבלים ממנו.

מס ירושה במדינות שונות

• בריטניה- מס הירושה הוטל כמס עיזבון באנגליה בשנת 1976. בשנת 2005 עומד המס בגובה של כ40% בירושות הגדולות מ- 275 אלף ליש”ט. כספים ונכסים שהושארו למוסדות צדקה או בני זוג אינם חייבים במס.
• רוסיה- עד שנת 2066 היה נהוג ברוסיה מס ירושה אשר בוטל בידי הפרלמנט הרוסי.
• ארצות-הברית- ישנו מס עיזבון פדרלי. בנוסף, כמעט בכל המדינות ישנו גם מס עיזבון של המדינה. תנאי המס הפדרלי משתנים ממדינה למדינה.

מיסוי עיזבון בישראל, היום

אומנם כבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל. אך, עדיין עשויים יורשים (לפי סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965), במידה והם יורשים על פי חוק, או זוכים על פי צוואה – להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת בעקבות הימצאותם של חובות מס השייכים למוריש.

במקרה בו נפטר אדם, אך ישנם יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה או משנת הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון. חוב זה ייגבה מהעיזבון טרם יחולק, או ייגבה מהיורשים בהתאם לחלקם בעיזבון. כלומר, אם נפטר אדם ונשארו אחריו יתרות חוב משומות יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון או על היורשים בהתאם לחלקם בעיזבון באם חולק העיזבון.

בנוסף, אם נפטר אדם וטרם נערכו לו כל השומות עד לשנת הפטירה, רשאי פקיד השומה לערוך שומות לנפטר על שם הנציג האישי החוקי. הכוונה לרבות יורש, מנהל העיזבון, עורך דין לענייני ירושה, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העיזבון.