ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק מהו? הרפוי בעיסוק הוא מקצוע פרא רפואי שיקומי שנועד לשפר את התפקוד הגופני והנפשי שנפגע כתוצאה ממחלה, ליקוי או זיקנה. הריפוי בעיסוק מתחיל ממגוון כלים איבחוניים ומספק טכניקות טיפוליות שנועדו להעניק כלים, עזרים ומכשירים שיסייעו לאדם להגיע לתפקוד תקין ועצמאי. הטיפול נועד לפתח ולשחזור מיומנויות מוטוריות, קוגניטיביות, חברתיות ואפילו התנהגותיות.
ריפוי בעיסוק, זיקנה ובתי אבות
עם הגיל האדם מאבד את תפקידיו בחברה, מאבד את עבודתו ואת תפקידו במשפחה. במקביל הוא נחלש פיזית ולכך מתלווה ירידה במצב הרוח, דכדוך ואובדן מוטיבציה לתפקד גם בתחומים האחרים. הריפוי בעיסוק מנסה לשבור את ההיזון החוזר השלילי. לגבש קבוצות במצב דומה ובכך להחזיר את תחושת השייכות, לעזור למטופלים למצוא עניין חדש, לעודדם לפעילות ולשפר את התפקוד בתחומים היומיומיים והקוגניטיביים – וכך ליצור מעגל חיובי: מפעילות, לעליה בתפקוד, למצב רוח משופר, לקשר חברתי וחוזר חלילה.
תחומי הטיפול של הריפוי בעיסוק
- תפקוד יום-יומי (ADL) - תרגול תפקודים יום-יומיים כמו רחצה, לבוש ואכילה. תחום זה משמעותי במיוחד כיוון שהוא מעניק תחושת התקדמות מידית עם ביצוע הפעולה וגם מסייע להקלה על ביצוע תפקודים אלה בעתיד. ביטול התלות באחרים ועצמאות תפקודית הם אבן יסוד לתחושת מסוגלות, לתפיסה עצמית חיובית והרגשה טובה של כולנו הנחוצים להצלחה של כל טיפול שהוא.
- תרגול קוגניטיבי– תרגול קוגניטיבי כולל את מגוון הפעילויות הכרוכות בחשיבה: קריאה, נגינה, משחקי קלפים, שחמט, פתרון תשבצים ומשחקי מחשב. פעילויות אלה מספקות הנאה וטעם לחיינו וגם מקטינות את הסיכון לחלות באלצהיימר.
תפקיד המרפא בעיסוק בתוך המערכת הטיפולית
המרפאה בעיסוק (יש גם מרפאים בעיסוק אך הם מיעוט קטן במקצוע) אחראית על האינטגרציה של הטיפול. המרפאה בעיסוק מחברת בין חלקי הטיפול עליהם אמונים הפזיוטרפיסט, העו"ס הפסיכולוג ועוד. היא המגדירה יחד עם המטופל את המטרות התפקודיות ומלווה את ההתקדמות עד להשלמת תהליך ההתערבות וחזרה לתקוד.
כלי הטיפול בריפוי בעיסוק כוללים
- דרכים חדשות לביצוע פעולות רגילות שהשתבשו. למשל בישול ביד אחת למי שאיבד תפקוד בידו, איך להגיע הביתה כשלא זוכרים את הדרך, איך לסגור רוכסן כשהעצבאות לא מתפקדות
- פעילויות לשיפור היכולות והכישורים הפיזיים והמנטאליים כמו תרגילים לחיזוק השרירים ותרגילים לשיפור הזכרון
- התאמה והדרכה בשימוש מכשירי עזר להלבשה, אכילה, היגיינה אישית ועוד
- התאמת הסביבה לצורכי המטופל: גובה השולחן או המיטה, מעברים רחבים, תמונות של המשפחה עבור מטופלים שנמצאים מחוץ לביתם